מדי יום שני מנגן שם רודולף רפאלי (לא בטוח שהוא קשור לבר, גם אם הוא עשה פוזות למצלמה, כל פעם שצילם אותו חבר שלו מאחור), הוציא מהקייס גיטרת-צוענים אמיתית (או כמו שהם קוראים לזה פה, מאנוש, מה שגורם לי לגחך לעצמי מדי פעם), והתחיל לנגן. ופתאום מצאת את עצמך במאורת ג'אז משנות הארבעים, ציור ענק של דג'נגו ריינהרט על הקיר, משמאל הייתה תלוי תמונה של גינסבורג, והמוסיקה הייתה בדיוק מה שדמיינת לעצמך שתשמע בפאריז. בדרך שתינו קצת יותר מדי בירה, שהייתה מעורבבת בשאריות מצלמה שנפלה לכוס באשמתי. וכשרודולף התחיל לנגן את ה"משוגעת" של אדית פיאף, פתאום יצאו כל התיירים מהמחילות והתחילו לשיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה