במרכז: זאב נחמה, לא בתמונה תמיר קליסקי (משמאל, עם הקלידים)
שניה לפני שההופעה נגמרה, ירדו חברי להקת FOOL'S GOLD אל הקהל, תוך כדי שירת ההמנון "העולם זה מה שיש". הקהל הקיף אותם במעגל, עטף אותם בשירה, ולאט לאט ירדו כולם על הרצפה ושרו יחד. התשואות שאחרי הוכיחו שקצת מוסיקת רוק אפריקנית ומעט טקסטים בעברית יכולים להמיס את ליבם של גם הקשים שבצרפתים.
לא היה ערב שבו התגעגעתי כל כך לחברים מישראל כמו הערב, כי בתחילת הערב היה ברור שבישראל הכל היה נראה שונה. כולם היו מתפרעים על ההתחלה, היו שוברים כלים, היו צועקים - שרים עד השמיים עם הלהקה, רוקדים בטירוף - אבל לקהל הצרפתי לקח קצת יותר זמן, הם הרי שיקים. וגם אם הלהקה הפגיזה עם "נאדין" ו"סורפרייז הוטל" ממש על ההתחלה, רק לקראת הסוף ראית שגם הצרפתים יודעים להשתגע, אבל זה ללא ספק לקח זמן.
היה משהו מצחיק להיות מוקף בחברים צרפתים, ולהיות היחיד שמבין מה אומרות המלים. חייבים להודות שמילות השירים קצת מטופשות, והמבטא מצחיק ממש - אבל מה, דוגרי, היה כיף להיות במעין כת פרטית יחד עם הלהקה, כך לפחות חשבתי עד ששמעתי מישהי צועקת מהקהל "חבר'ה". המישהי התגלתה כאודרי מבלגיה, שלמדה עברית בבית ספר כל ילדותה, ויודעת לצעוק מספיק חזק כמו ישראלית, ובכל זאת- זה הרי לא הדבר האמיתי. והכת הפרטית הזו שלי עם הלהקה גרמה לי להתחיל להשתגע כמו ישראלי טיפוסי, ולסחוף אחרי גם את הצרפתים, עד שהקלידן, יליד רמת גן, כך גילה אחר כך, היה חייב לציין בפני הקהל שהאזור שבו אנחנו עמדנו הוא האזור האהוב עליו.
אפרופו הקלידן יליד רמת גן, והסולן שמזכיר את זאב נחמה בימיו הצעירים - בתור ה-דבר ה-חם מקליפורניה לא ציפית לראות חבורה כל כך מוכרת של "ישראלים" רגילים למראה. אבל מה, זה שיעור טוב בכך שגם מראה יכול להטעות, הם אולי לא יצאו ממגזין - אבל הם ידעו לתת הופעה, ואפעס, זה יותר חשוב. לישראליזציה והשיק העברי יש גבול כמובן, והוא נמוך ממה שנדמה - כי כשניגשתי אחרי ההופעה להגיד "היה מעולה אנשים", כל מה שהצליחו חברי פול'ז גולד להגיד הוא "מצטערים, לא מדברים צרפתית". שניה אחרי שהבינו שמדובר היה בעברית, גם הגיעה ההבטחה - בקיץ 2011 נרקוד איתם גם בתל אביב. איי סרטנלי הופ סו.
Fool's gold - Bellevilloise 22/4/2010
תגובה 1:
הלוואי והייתי שם כדי לרקוד עם חבריך ועם חבריי.
הוסף רשומת תגובה